כך שואלת באירוניה מבריקה לובה לאור מחברת הספר, ילידת ברית המועצות. נראה כי באמירה זו, מצליחה לאור לזקק את מה שרבים כל כך חווים כמשבר זהות הולך ומתמשך, שבר שלעולם לא יתאחה וכרוך בחווית ההגירה, או העליה – תלוי את מי שואלים.
הקוראים בספר הזה יצללו אל תוך רצף של הרהורים וזכרונות, דרך עיניה החדות של ילדה קטנה שמשפחתה מהגרת לארץ והיא נזרקת אל תוך מרחב מפחיד, חדש ולא מוכר, ומפלסת את דרכה באומץ וחן.